עם יד על הלב, אנחנו כותבים כדי שאנשים יקראו אותנו
ורצוי מאוד גם שיאהבו את מה שהם קראו
אז כדי לעזור לכם לדעת על מה לכתוב לקהל שלכם,
היום נדבר על מה הקוראים רוצים לקבל מהתוכן שלכם
הם רוצים לפתור בעיה שמטרידה אותם
כשמשהו מפריע לנו, מלחיץ, מתסכל, מפחיד, מדאיג או סתם מטריד
אנחנו תמיד נשמח לקרוא תכנים
שמבטיחים לנו את הפתרון.
כמובן שאת רוב הבעיות בעולם
אי אפשר באמת לפתור על ידי קריאת מאמרים
(ולא שלא ניסיתי),
אבל גם פוסט שנותן בהירות לגבי מה צריך לעשות כדי לפתור את הבעיה –
מעניק המון (המון !) ערך לקוראים,
עושה להם סדר,
חוסך להם זמן על חיפושים
והרבה פעמים – גם מפזר את החששות שלהם שהבעיה לא פתירה עבורם,
וגם נותן להם תקווה ומוטיבציה לקום ולעשות.
יותר מזה – עצם הגדרת הבעיה בצורה מדוייקת
שמחדדת לקורא בדיוק את הנקודה,
ומאפשרת לו להזדהות עם הכתוב,
ולהבין שהוא לא היחיד בעולם שסובל מהבעיה הזו –
רק השלב הזה, כבר נותן ערך עצום לקוראים שלנו
ועוזר לנו לרכוש את האמון שלהם.
לשים לב: הבעיה חייבת להיות בעיה שמטרידה את הקוראים כאן ועכשיו
ולא – בעיה שלדעתנו הם חייבים להיות מוטרדים ממנה
אבל הם פשוט עוד לא יודעים מזה.
(מי אמר חינוך שוק?).
הם רוצים לקבל תקווה והשראה
הרבה פעמים אנשים כבר מיואשים מלשנות את המצב
ולפעמים הם מתמודדים עם אובדנים שהם באמת בלתי הפיכים.
אבל גם כשכבר איבדנו תקווה,
עדיין לא איבדנו את התקווה שיקרה איזה נס
ונמצא אותה בחזרה
ולכן, אנשים מאוד אוהבים סיפורי השראה
על התאוששות ממשברים והצלחה כנגד כל הסיכויים.
לשים לב: כתבתי על זה פעם פוסט שלם
אבל הנה כל התורה בפיסקה אחת –
מה שעושה לנו את זה בגדול
זו אף פעם לא התוצאה אלא דווקא ההפרש.
וככל שהוא גדול יותר – יותר טוב.
למה אני מתכוונת?
לזה שקשה לנו להתרשם מהישגים אובייקטיבים
כי אנחנו לא תמיד מבינים את גודל ההישג וכמה היה קשה לזכות בו.
אבל אנחנו מתעלפים מדרמות של מועמדים חסרי סיכוי שניצחו
כי ההפרש בין נקודת הפתיחה לנקודת הסיום הוא גדול.
אז אם אתם מספרים סיפור על התמודדות מוצלחת –
תנו גם את הרקע ותסבירו מה היה האתגר המיוחד במקרה הזה.
בהחלט אפשר, וגם כדאי,
להרחיב על הפתרונות שלא צלחו
ועל התסכול שהם הביאו איתם
ובכך ליצור הזדהות של הקוראים
שמרגישים ככה, עכשיו, ביחס לעצמם.
הם אוהבים לחוות הצלחה
כולנו זקוקים מדי פעם לחיזוקים חיוביים
ובמיוחד בתחומים שבהם הביטחון העצמי שלנו הוא אפעס, לא להיט.
אז איזה כיף שבעזרת הכתיבה לקהל שלנו,
אנחנו יכולים לעזור להם להרגיש יותר טוב עם עצמם.
איך עושים את זה?
אחת הדרכים היא לתת לגיטימציה להתנהגויות
שהקוראים שלנו לא יותר מדי גאים בהן.
למשל, דרך וידוי, (בהנחה שזו האמת כמובן),
שגם אנחנו נכשלנו ב-3 טסטים
עד שקיבלנו רישיון.
לשים לב:
עוד דרך לעזור לקוראים שלנו להרגיש טוב עם עצמם
היא לתת להם חווית הצלחה ממשית
דרך זה שניתן להם טיפ
שהם באמת יצליחו ליישם בעצמם.
רצוי שהטיפ הזה יהיה משהו שהם יכולים לעשות
וממש עוד היום ואפילו ברגע שהם מסיימים לקרוא.
וכמובן – המבחן יהיה שהם באמת יצליחו לעשות משהו, שקודם לא עבד להם
או שהם יעשו את זה הפעם
הרבה יותר בקלות מבעבר.
הם אוהבים להתרגש ולצחוק
כולנו זקוקים לפעמים לאתנחתא קומית
וכולנו מאוד אוהבים לקרוא סיפורים שנוגעים בנו.
ומה שעוד יפה זה שאת הסוג הזה של התוכן
אנחנו לא רק אוהבים לקרוא –
אלא גם מאוד אוהבים לשתף עם אחרים. (מי אמר שיווק ויראלי?)
אז סיפורים מרגשים, ציורים וסרטונים מצחיקים –
מותר וגם רצוי כי אם הם עושים טוב לקהל שלכם אז עשיתם את שלכם.
אבל!!!! לשים לב!:
אסור לנו אף פעם לשכוח מאיזו סיבה אנשים הצטרפו לרשימה שלנו.
הם מפקידים בידנו את הזמן הפנוי שלהם
בתמורה להבטחה שנתנו להם
לדבר איתם על נושא מסויים.
שמעניין אותם!!!
ולכן – בין אם אנחנו רציניים, מרגשים, מחנכים, מעוררי השראה, מצחיקים או כל דבר אחר –
אם התכנים שמצאנו, מעולים ככל שיהיו,
לא רלבנטיים לתחום שעליו הבטחנו לדבר –
הם חייבים להשאר מחוץ לשיחה שלנו עם הקוראים
ואם ממש חשוב לנו לשתף אותם
אז בדיוק בשביל זה יש לנו פרופיל אישי בפייסבוק.
זהו, עד כאן להיום ורגע לפני שתצאו להפסקה קבלו שיעורי בית:
תבחרו מבין ארבעת הסוגים שלמעלה אחד שהכי קל לכם לכתוב
ו…. שבו לכתוב כמובן,
הרי לא באמת חשבתם שאני אגיד לכם משהו אחר נכון?
מקווה שנהניתם לקרוא ומקווה מאוד שהפוסט עזר לכם
ומעניין אותי לשמוע מכם בתגובות כאן, למטה,
מה אתם לוקחים ממנו היום לכתיבה שלכם?
תודה רבה,
מיכל
ליצירת קשר איתי:
רוצה להתייעץ איתי על טקסט שלך?
